כשפנו אליי לפניי כחודש לשאול אם אהיה מעוניינת לקחת חלק ביום צילום למותג של הלבשה תחתונה הייתי ברגשות מעורבים.
מצד אחד, אני אוהבת להצטלם, ובכלל אוהבת ימי צילום מקצועיים שיש צלמים, איפור, שיער ושאר פינוקים. זו גם אחלה הזדמנות בשבילי להכיר עוד אנשים מהתחום ועוד בנות כמוני.
אבל מצד שני, כבר שנים שיש לי יחסי אהבה-שנאה עם הגוף שלי, כמו להרבה נשים אני מאמינה.
בשנתיים האחרונות עליתי בערך 7 קילו והיום אני במשקל שיא שלי של כל הזמנים (לא שכשהייתי 7 קילו פחות עפתי על עצמי כן?)
כל מה שעבר לי בראש אבל זה: לא יכולתם לדבר איתי כשהייתי רזה יותר? בטח שאר הבנות שיגיעו יהיו רזות ופצפוניות ולי זה רק ידגיש את הרגשת החוסר ביטחון.
כשדיברתי עם אייל בטלפון (הבחור שאירגן את היום צילום הזה) הבעתי בפניו את החששות שהיו לי, והוא הרגיע אותי ואמר לי שאני לא אצטלם עם שום דבר שאני לא מרגישה בו בנוח. לבסוף עם לא מעט מחשבות ופחדים הסכמתי להגיע.
כשהגעתי ליום צילום מיותר לציין שכל החששות שלי התגשמו, היו חוץ ממני עוד 4 בנות רזות. רזות מאוד. רזות כבר אמרתי?
לא בדיוק הבנתי מה אני קשורה שם, ולמה בדיוק הזמינו אותי להשתתף כשברור לכל מי שמסתכל שאני לא במידות של שאר הבנות.
חשבתי לעצמי שכנראה רצו ייצוג נשי רחב יותר, רק לא הבנתי למה אני היחידה שמייצגת?
בכל אופן אייל עמד במילה שלו והרגשתי מאוד בנוח למרות שהסיטואציה הייתה לא הכי קלה עבורי.
אחריי כמה ימים קיבלנו את התמונות מהיום צילום הזה, בחנתי את עצמי לעומק (כמו שאני תמיד עושה) ופתאום היו לא מעט תמונות שממש אהבתי.
לרגע אחד שמתי את הביקורת העצמית שלי בצד, והייתי קצת יותר סלחנית, ופחות ביקורתית עם עצמי ועם התמונות שהשומנים שלי נראו בהם ממש בבירור.
החלטתי לראשונה בחיי שאני מפרסמת גם תמונות כאלה. כי בסוף קבלה עצמית זה כל מה שיש לנו. כי אם אנחנו לא נקבל ונאהב את עצמנו אז מי יקבל ויאהב אותנו כמו שאנחנו?
וגם בעצם, אין סיבה לא לקבל. כל גוף הוא יצירת אומנות, כל גוף הוא שונה ומיוחד. להגיד שלא הייתי שמחה להוריד כמה קילו יהיה שקר, אבל מצד שני למדתי לקבל את מה שיש וגם לאהוב את זה.
When I was approached about a month ago to ask if I would be interested in taking part in a photoshoot for a lingerie brand I was in mixed feelings.
On the one hand, I love to be photographed, and in general I love professional photoshoot days that have photographers, makeup, hair and other treats. This is also a great opportunity for me to meet more people from the field and more girls like me.
But on the other hand, I have had a love-hate relationship with my body for years, as do many women I believe.
In the last two years I have gained about 7 kilos and today I am at my all time record weight (not that when I was 7 kilos less I loved my body) ..
All that went through my mind was: Were you not able to talk to me and invite me to this photoshoot when I was thinner? Surely the other girls who will come will be thin and tiny and for me it will only emphasize my feelings of insecurity.
When I spoke to Eyal on the phone (the guy who organized this photoshoot) I expressed to him the concerns I had, and he reassured me and told me not to take pictures with anything I was not comfortable with. Finally with quite a few thoughts and fears I agreed to come.
When I got to the photo shoot needless to say all my fears came true, besides me there were 4 other skinny girls. Very thin. Thin. did I already mention that? I did not understand why exactly I was invited to participate when it was clear to anyone who looked that me and the other girls were NOT the SAME SIZE. I thought to myself that they probably wanted a broader female representation, I just did not understand why was I the only one representing?
Anyway Eyal kept his word and I felt very comfortable even though the situation was not the easiest for me.
After a few days we got the photos from this photoshoot, I examined myself in depth (as I always do) and suddenly there were quite a few photos that I really liked.
For a moment I put my self-criticism aside, and was a little more forgiving, and less critical of myself and the pictures in which my fats were really clearly visible.
I decided for the first time in my life that I would publish such pictures as well. Because in the end self-acceptance is all we have. Because if we do not accept and love ourselves then who will accept and love us as we are?
And actually, there is no reason not to accept. Every body is a work of art, every body is different and special. To say I wouldn't be happy to lose a few kilos would be a lie, but on the other hand I learned to accept my body and love it as well.
xx,
Liat
